אני והנסיך משבט אישא. אוטוביוגרפי על חיים בלתי שגרתיים של אודיסאה של אישה לבנה ישראלית בנבכי הג'יונגל האפריקני, הלב, הרוח הנפש והנשמה.
 
סיפור על המחוזות המוארים והאפלים שמסע כזה מזמן; על הכישוף האפריקני וטקסי התקדשות אפריקניים, המעמידים כל אדם שחווה אותם על הגבול שבין העולם הלבן הכפוף ל"עובדות" ולהיגיון, ובין העולם האפריקני השחור, רווי טקסים, כישוף, רוחות ועולם המתים.

מסע כזה משנה תמיד, ואצל האמיצים דיים כדי לעבור אותו, הוא מחולל את הטרנספורמציה האמיתית. הסיפור יכול לחולל אותה גם אצל מי שקורא אותו.

נישואי לבן שבט אישא, ממערב ניגריה, שהיה קשור לאחד מגלגולי חיי, הביאוני למחוזות שרק לעתים רחוקות האדם הלבן מגיע אליהם, ועל אחת כמה וכמה אישה לבנה ישראלית. אביו ההוא אונוג'ה - מלך. הגעתי לממלכתו במעבי הג'ונגל, ושם התוודעתי למנהגי בני השבט.

כמו תמיד, חיפשתי את השאמנים, וכך הגעתי לצ'יף אוסמווג'ה אבוחון. הצי'ף אבוחון לא היה סתם ג'וג'ו, רופא אליל. הוא היה באבאלאוו (שומר הסוד),כוהן גדול ,ובעל תואר בפסיכותרפיה. הוא שילב את השכלתו המערבית עם המורשת המסורתית של אבותיו. ידע כזה נשמר בסוד ונשאר במסגרת משפחה אחת, ועובר בירושה. צ'יף אבוחון ניהל מרכז רוחני שבו הוא עסק בריפוי אנשים ובחקר המסורת של אבותיו. המסתורין הבלתי פתור היווה לו אתגר.

אחרי השתדלותו של ידידי, הצ'יף קיבל אותי לטקס חניכה אפריקני. הטקס הציב אתגר לתפישת העולם שלי. הוא העמיד אותי, כמו על חוד תער, בין העולם הלבן הכפוף ל"עובדות" ולהגיון צרוף, ובין העולם האפריקני השחור, המלא טקסים, רוחות וכישוף. כמובן שחוויה כזאת נועדה לשנות את כל מי שעובר אותה; ואני אכן השתניתי. כנראה שעוצמת הטקס פחה עוד צוהר למסתרי החיים.

זיכרונות מן החיים העתידיים שלי הציפו אותי, (כן, רבים מאתנו חיו לא רק בעבר אלא גם בעתיד, וחזרו בזמן). על כנפיהם יצאתי לאודיסיאה מרתקת של הנשמה, אם כי, כמו תמיד, היא לא הייתה קלה.
 
אולי בזכות הטקס אצל הכוהן הגדול הצ'יף אבוחון הייתי מסוגלת "לרדת" לעולם המתים ולחזור ממנו, ולצמוח מההתנסות הזאת עוד קצת. 
 

אלה שונייה

קטעים נבחרים מהספר